מצאתי לנכון לזכות את הנאשם מעבירה של נהיגה בשכרות וזאת מחמת הספק ולהרשיעו בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.
האישום:
1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות. על פי עובדות כתב האישום ביום 20.10.09 בשעה 03:33 נהג הנאשם בכביש 444 ק"מ 42 לצפון בסמוך למחסום 105 הישן. הנאשם נהג כשהוא שיכור כאשר בבדיקת דגימת אויר נשוף שמסר סמוך לעצירתו, נמצא ריכוז של 665 מיקרוגרם לליטר אוויר נשוף.
2. בישיבת ההקראה, השיב ב"כ הנאשם לאשמה כדלהלן: "כופר, אופן הבדיקה, צורת הבדיקה".
ראיות המאשימה:
3. להוכחת האישומים המיוחסים העידה המאשימה את
עת1, השוטר, רס"ב ירון שמחי. העד ערך את מזכר ת1, על פי המזכר ועדותו בע"פ, במהלך סיור לילה עם השוטר עופר מלכה הבחינו בנאשם נוסע בצורה מוזרה, לאור חשד, עצרו אותו לבדיקה, במהלך השיחה חשדו בשכרות, השוטר שהיה עימו בדק הנאשם והחליט לעכבו לתחנת כ"ס.
4. בחקירה הנגדית מסר העד כי זיהה הנאשם שנהג, הוא לא זוכר מי היה עם הנאשם ברכב, הנאשם נבדק בנשיפון, וכי סיירו באזור "ידוע לשימצה" בטייבה.
5.
עת2 השוטר רס"מ עופר מלכה, ערך/הפיק את המסמכים הבאים: הזמנה לדין וכתב אישום ת2, דו"ח עיכוב ת4, דין וחשבון על בדיקת שכרות באמצעות ינשוף ת4, בדיקת כיול ת5, דו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות ת6, מזכר ת7, פלטי ינשוף ת8.
6. על פי הראיות ועדות עת2, העד אז סגן מפקד יחידת תנועה טייבה, היה במשמרת עם עת1, ב03.33 , עצרו הנאשם לביקורת עקב נהיגה בזיגזג, עוד הסביר העד כי מדובר באזור שסמוך לפאב ובאזור נמצאים נהגים שתויים ואכן ע"פ התחקור הנאשם הודה ששתה שם בירה. מהנאשם נדף ריח אלכוהול חזק מפיו, הנהג כשל בבדיקת הנשיפון, הוסברו והוקפדו האיסורים טרם הבדיקה, בוצעה בדיקת מאפיינים, התרשמות לשכרות כבדה, העד מפעיל ינשוף מוסמך, הוחלפו פיות כנדרש, תוצאות הבדיקה 665 מיקרוגרם. הנהג סרב לחתום על חלק מהמסמכים - כן מסר העד כי אין צורך שעת1 יעמוד לידו אלא יכול שיהיה בתחנה עצמה (עמ' 3 ש' 25).
7. העד הוסיף והדברים צוינו גם במזכר ת7, כי במהלך הבדיקה בינשוף כאשר המכשיר החל להדפיס הפלט נגמר הנייר, הוא החליף גליל וערך בדיקה חדשה ואולם הנאשם העלים את הפלט הלא גמור ולהסוף נמצא הפלט בנעל של הנאשם כזהוא רטוב ולעוס, כשלנאשם לא היה כל הסבר לכך, במזכר נרשם כי הפלט הקטן היה רטוב ומקומט ולא ניתן היה לקרוא את הכתוב או לשמור עליו.
8. בחקירה הנגדית מסר העד כי כנראה טעה בשעה שרשומה בת4 כשעת הבדיקה, אך הפלט מעיד על שעת הבדיקה הנכונה. העד הכחיש כי העלים בדיקת ינשוף שמצביעה שהנאשם לא היה שיכור (עמ' 5 ש' 22). הוא אינו יודע אם בזמן הבדיקה עמד עת1 לידו ויכול להיות שבזמן הבדיקה יצא מהמשרד (עמ' 6 ש' 7).
9. לסיום פרשת התביעה, הגישה המאשימה תע"צ תקינות - ת9.
10. אציין כי במהלך פרשת התביעה, הסנגור ביקש לעיין ביומן ההפעלה של המכשיר, המאשימה הסכימה מפורשות לבקשתו ואולם הוא לא הוצג גם לאחר שנדחה הדיון פעמיים לשם הצגתו - לבסוף כמענה לטענת אין להשיב לאשמה מסרה המאשימה כי הם סבורים שאין מדובר בחומר ראיות, ולאחר דחיית טענת אין להשיב לאשמה החלה פרשת ההגנה.
ראיות ההגנה:
11.
הנאשם
בחר להעיד ומסר בחקירתו הראשית כי דבריו בת6, תחקור חשוד הנם נכונים, דהינו ובין היתר הוא הודה ששתה בירה ואין לו הסבר לממצאי השכרות.
12. לטענתו המתין בתחנת טייבה בחוץ כשעה, איש לא ישב עימו, אחר לקחו אותו לתחנת כפר סבא, לקח זמן עד שמצאו את המכשיר, הוא עלה לחדר הינשוף עם שני שוטרים, ושטר צלצל לקבל הוראות הפעלה למכשיר, התקבלה תוצאה שאינו שיכור 3-4 פעמיים, אולם לאחר שהחליף גלגל נייר טען השוטר שתפס שיכור, הם חזרו לתחנת טייבה , שם נערך עליו חיפוש ונערכה ככל הנראה בדיקת מאפיינים. הנאםש הכחיש כי לקח את הפלט שלפני החלפת הנייר.
13. בחקירה הנגדית טען הנאשם כי לא היה רשום בפלט שהיה שיכור, הוא אומנם לא ראה את המכשיר (עמ' 15 ש' 30), אך הוא הסיק זאת לאור העובדה כי השוטר טען בטלפון "אין, אין" ומשהו הסביר לשוטר טלפונית.
14. העד הכחיש נהיגה בזיגזג, אולם אישר כי שתה בירה והיה לו ריח אלכוהול עקב כך, את בדיקת המאפיינים ערך ב4 בוקר וזאת על הבלטות.
דיון והכרעה: